
טוטם שכווי -תרנגול הבר
34
שכווי... של הספירלה המקודשת,
המוביל אותנו הלאה
לגבהים האינסופיים,
למקום שבו נוכל לחיות כ"אחד".
שכווי מסמל ספירלה מקודשת
בזמנים עברו אכלסו השכווים בהמוניהם את צפון אמריקה, כיום, ניכר חסרונם גם במישורים
שבהם נראו בעבר להקות רבות.
רבים משבטי הילידים רוקדים את "ריקוד השכווי" כמחווה של כבוד לציפורים אלו.
הרוקדים יוצרים בתנועתם את צורת הספירלה, סמל עתיק ללידה מחדש,
המנהרה הצרה של החזרה הנצחית.
הספירלה המקודשת היא אחד הסמלים הקדומים ביותר הידועים לנו של עוצמה אישית.
כשאתם חושבים על גדולת השכווי, דמיינו לעצמכם מערבולת, אולי אפילו סופת טורנדו,
שספירלה מקודשת מקרבת אתכם אל המרכז.
הספירלה היא דימוי של חזון פנימי והארה. על פי מנהג ילידי צפון אמריקה,
אלה היוצאים למסע חניכה לחיפוש החזון מציירים צורת ספירלה על גופם
ומאמינים שעקב כך יעניק להם המסתורין הגדול עוצמה והכוונה.
הדרווישים המסתחררים במסדרים סופיים מסוימים הם אמני ריקוד הספירלה:
הם יכולים להגיע למצבי תודעה גבוהים בעזרת חזרה על תנועה מקודשת זו.
אומרים שהדרווישים יכולים לנוע אל מרכז הספירלה ולשוב משם כשבידם כל כח מאגי שיחפצו בו.
הדרוויש נכנס למצב של "דממה דקה", תקשורת ישירה עם הבורא.
בעזרת סחרור בכיוון השעון או נגד כיוון השעון הוא מושך אליו או דוחה מעליו אנרגיות מסוימות.
ריקוד סופי הוא דרך המחברת את האדם עם מקורו האלוהי באמצעות התייחסות טקסית לתנועה.
אם נמצאת בפריסת הקלפים שלכם סגולת השכווי,
כדאי שתתבוננו באיכויות התנועה השונות הקיימות בעולמכם.
התחילו בכך שתדמיינו את השמש כגרם שמים אחד מתוך קבוצה עצומה של גרמי שמים
המסתובבים בשביל החלב, שצורתו צורת שבשבת ענקית.
אחר כך נתקו את עצמכם מתוך שבשבת אור זו אל תוך הסיבוב הספירלי של השרשראות
הכפולות של הד.נ.א. שלכם, המסודרות באופן דומה לסולם חבלים המתפתל כסליל.
בחנו את הדרך שבה אתם נעים בעולם.
איך אתם מדמיינים את עוצמתכם בזמן תנועה?
איזו מין תגובה אתם יוצרים ביקום לאנרגיה שאתם שולחים אליו?
באילו מילים תשתמשו כדי לתאר את האופן שבו אתם נחים בעולם החומרי ובעולם הרוחני?
האם בסופו של דבר התנועה שלכם מתואמת עם הרצונות והמטרות החשובים לכם ביותר?
שיטות רוחניות רבות עוסקות בהשקטת התנועה החיצונית לצורך התוודעות לחיים הפנימיים.
סגולת השכווי, לעומתן, היא הזמנה למחול.
השכווי מעלה על נס וחוגג את המקור האלוהי באמצעות ריקוד הספירלה המקודש שלו,
ומציע את ריקודו כמתנה.
נוכל להקדיש את כל חיינו ללימוד איכות השכווי - תיאום הרמוני כיצירה של יופי וטוהר.
חוזקות שכווי
עוצמה אישית
חזון
הארה
תקשורת עם הבורא
זורם
הרמוניה
בהירות
מרוכז מטרה
אתגרים שכווי
התפזרות
חוסר שליטה עצמית
חוסר בכיוון
איבוד הדרך
תחושת בלבול
חוסר קרקוע
חוסר מרכוז
חוסר איזון גוף, שכל, רוח
אז...
שכווי-תרנגול הבר, ספירלה מקודשת. התנועה שלעולם לא נסגרת/נגמרת.
תמיד צומחת למעלה ומתרחבת. מציאת האיזון והפוקוס שיאפשר לנו להסתובב לנצח. חיבור לטבע, למחזורי החיים ולסדר האלוהי.
הארה קבלית-
השכווי
– תרנגול הבר, בעל נוכחות עזה וקריאה שמקדימה את השחר,
מביא עמו ברוח הקבלה
הארה של ערנות נשמתית, קריאה להתעוררות פנימית, חיבור לתזמון הרוחני,
עמידה איתנה מול החושך ועבודת אור של הנשמה.
התעוררות תודעתית – קול הנשמה שקורא לפני האור
השכווי קורא עוד לפני שהשמש עולה,
הוא יודע שהאור מתקרב גם כשאחרים עוד ישנים.
בקבלה זה מתבטא בתודעת שחר,
נשמה שמזהה את רגע ההזדמנות הרוחנית
רגע לפני שהיא נראית לעין.
הבנה של זמן פנימי – תזמון הנשמה
השכווי קשור לפי חז"ל ליכולת
להבחין בין יום ללילה.
הגמרא במסכת ברכות אומרת:
"מאימתי קורין את שמע בערבין?
משעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתם...
ועד מתי? עד קריאת הגבר."
והרש"י מסביר: "קריאת הגבר, קול התרנגול, שקורא קודם עלות השחר."
🔹 זהו תדר של
תפיסת זמן רוחנית:
"השעון האמיתי הוא זה שפועם מבפנים."
עמידה מול החושך – גבורה בהירה
השכווי ניצב, קורא ומכריז: “האור בא!” מבלי לתת לעבר להאפיר את העתיד.
בקבלה , זהו תיקון של
ספירת גבורה שמחוברת לחסד:
היכולת להאיר מהחושך.
מסר מהשכווי:
“האם אנחנו שותקים איפה שאנחנו מתבקשים לקרוא?”
בקבלה – שעת שחר נחשבת ל"את רצון"
בספרי המקובלים נאמר שהשעות שלפני הזריחה הן הזמן שבו
שערי הרקיע פתוחים.
שעה של תפילה שמגיעה עמוק, גם בלי מילים.
"וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְהוָה עֵת רָצוֹן" (תהילים סט)
הבעל שם טוב נהג לקום לפני עלות השחר כדי להתחבר אל ה"אור הנסתר שטרם נחשף".
הארה קבלית מסכמת:
השכווי מלמד אותך לעמוד באמונה גם כשהעולם עדיין ישן.
לקרוא לאור עוד לפני שהוא נגלה
ולהיות האנשים שמעירים את השחר – דרך קול הנשמה.
קריאת שחר כתפילה:
אינה בהכרח במילים.
מלאה נוכחות של השתוקקות מקודשת.
היא קול של אמונה עמוקה.
היא תדר של מלכות שמזמינה הארה.