טוטם עורב מצוי

24

עורב מצוי...

האם אתה קורא "קרע... קרע..."

כדי שאדע

את סודות איזון

בנשמתי?

או האם אתה שולח

את קריאתך הקדושה

רק להזכיר לי

את חוקי היקום?

עורב מצוי מסמל חוק הבריאה

יש סיפור סגולה על עורבת שהייתה מרותקת לצל של עצמה:

 היא התבוננה בו, גירדה אותו, ניקרה אותו, עד שהצל שלה קם לתחייה.

צל העורבת אכל אותה עכשיו היא עורבת מתה.

עורבת מתה הינה המגנה על הצד השמאלי.

אם תתבוננו היטב בעין העורב, תמצאו את השער לעל- טבעי. עורב בקי במסתורין הבלתי

ניתן לידיעה של הבריאה, והוא שומר על החוק המקודש.

מכיוון שהעורב הינו שומר החוק הקדוש, עורב יכול לכופף את חוקיו הפיסיים של היקום

 ולעבור שינוי צורה.

 יכולת זו היא נדירה ומיוחדת. רק קומץ אנשי סגולה קיימים בעולם כיום השולטים

באמנות העורב שינוי צורה.

 אמנות זו כוללת יצירה של כפיל או הימצאות בשני מקומות בעת ובעונה אחת באופן מודע,

לובשים צורה פיסית אחרת והופכים  ל"זבוב על הקיר" – להתבונן במתרחש במקום אחר.

האירופאים שהגיעו ליבשת הצב כונו "אנשי הסירה" בפי הלוחם צב איטי.

 אפילו עם הידע בתורת האלכימיה שהוחזקה על ידי מספר אנשי הסירה,

 אף לא אחד חזה מעולם קודם לכן בתופעת שינוי הצורה העוצמתית של

 השאמאנים שנעזרו בסגולת העורב.  אנשי סירה רבים נתקפו בהלה ממה שנראה כחיות

 שפוקדות את המחנה שלהם או מתאמצים לגלות את רפואתם נמצאים תחת הגנת העורב.

 אנשי סגולת העורב הם אמני התעתוע.

כל הכתבים המקודשים. יוצרי ספרי הבריאה, או ספר החוקים וספר החותמות, כרוכים בנוצות עורב.

 נוצות העורב מספרות על הרוח ההופכת לבשר.

העורב הינו גם מגן של האוגלה או התיעוד הקדום.

חגורות החוק המקודש או חגורות וומפאם שזורות החרוזים שהכינו נשות הילידים זמן רב

 לפני שהגיעו אנשי הסירות או האירופאים ליבשת זו, מכילות ידע על חוקי הרוח הגדולה,

 ונשמרות באוהלים השחורים, אוהלי הנשים.

החוק מצהיר כי "כל הדברים נולדו מהאשה" מיוצגת על ידי העורב.

ילדים לומדים לנהוג בהתאם לחוקי התרבות שאליה הם נולדים. מערכות הדת המסורתיות יוצרות מוסכמות בנוגע להתנהגות המקובלת בתפיסה עניינים עולמיים:

עשה כך, ותגיע לגן עדן. עשה אחרת ותגיע לגהנום. נוסחאות שונות לישועה נדרשים על ידי

 כל אחת "אמונה אמיתי".

החוק האנושי אינו כמו החוק המקודש. יותר מרפואות אחרות, רואה העורב כי העולם הפיסי והעולם הרוחני,

כפי שהאנושות מפרשת אותם, כאשליה.

יש מיליוני עולמות. יש אין ספור יצורים חיים.

 הרוח הגדולה מצויה בכל.

 אם מישהו מציית לחוקים המושלמים של העורב כפי שנמסרו בידי הבריאה,

אזי בשעת המוות הוא או היא ימותו "מות סגולה טוב" ויעבור לגלגול הבא עם זיכרון ברור

 שלו או שלה של העבר.

עורב הוא סימן לשינוי. העורב חי בתוך הריק, ואין לו תחושה של זמן.

המנהיגים הקדומים סיפרו שהעורב רואה בעת ובעונה אחת את שלושת הגורלות – העבר, ההווה, והעתיד. העורב ממזג אור וחושך, ורואה את המציאות הפנימית והחיצונית כאחד.

חוזקות העורב המצוי

טוב בשינוי צורה

על טבעי

חוק אונברסלי מניע אותם

אמת פנימית

שינוי

התמזגות

סלחנות

יושרה

אתגרים העורב המצוי

שקרן

מורד

מסתורין

חוסר איזון

חוסר הרמוניה

בדידות

הדחקה

היצמדות להרגלים ישנים

אז...

עורב מצוי, חוק. אם אנחנו רוצים לשחק ולכופף את החוקים עלינו

ללמוד אותם לעומקם, להכיר אותם אישית. כך למשל חוק הזמן

יכול להפוך לחבר 'יקר' ולתמוך בנו,

להיות בקבוצה שלנו. וכמו חוק הזמן כל חוק אחר..

יש לו את היכולת להיות בו זמנית בשני מקומות כי

החוקים האוניברסליים הם רק המלצה

הארה קבלית-

שומר הסוד של השכינה

העורב הוא שליח של האזורים החשוכים בנפש וביקום – לא כדי להפחיד,

 אלא כדי לחשוף את מה שהודחק ולרפא.

בקבלה, זהו ביטוי של כוחות הדין והקליפות החיצוניות – אבל לא במובן של רוע,

אלא כאתגר שמוביל לגילוי עומק.

 העורב לוחש:

“היכן שתפחדי להסתכל – שם טמון האור שמחכה להיגלות.”

העורב הוא אחד העופות החכמים ביותר בטבע – זוכר, מזהה, משתמש בכלים.
בקבלה, הוא מייצג את העין הפנימית – זו שרואה גם את מה שלא נראה לעין הרגילה.

העורב קשור לאשפה, למוות, לקץ. אבל הוא אינו סמל של סיום – אלא של לידה מחודשת דרך פירוק.
בקבלה – זהו עיקרון השבירה והתיקון: כדי לבנות כלים אמיתיים, יש לשבור את הקודמים.

העורב שלח נוח מן התיבה, הוא הופיע ליד אליהו, והוא מופיע בטקסי שמאניזם כנושא מסרים.
בקבלה – יש בו קול נבואי עמוק, לא חיצוני אלא

קול פנימי שמדבר רק כשאת שקטה מספיק לשמוע.