שני זאבים – אגדה אינדיאנית

אינדיאני זקן מלמד את נכדו על החיים.

"מאבק נצחי מתחולל בתוך כל אחד מהאנשים" הוא מסביר לו.

בקצהו הדרומי של צוק גבוה בבלאק מסה, משתרע לו הכפר אוריבי העתיק. בעבר היה הכפר מקום מושבן של ציפורים רבות. בכל פעם כשהחורף פרש את מתנותיו על הכפר והעשבים הבשילו, ידעו הציפורים שזהו הזמן לאגור מזון. הן היו יורדות לכפר לאסוף גרגרים, שאותם נשאו בתוך משטחים, מעין מגשים עגולים וזעירים. הציפורים נהגו ללקט את הגרגרים במעגל תוך כדי שירה.

אנשי מישונגנובי היו ידועים בעושרם. היה להם כל מה שהיו זקוקים לו לשם חיי רווחה. תירס ושעועית, כבשים, סוסים ועזים. גאוותם הייתה דווקא על תרנגולותיהם שהיו בריאות ושמנות. אלא שיום אחד הכל השתנה והתרנגולות החלו להיעלם.