טוטם זאב

15

 

זאב...

מורה,

סייר,

כלב- ירח של נפשי,

מיילל,

שר,

מלמד איך לדעת.

 

 

הזאב הוא המדריך/המורה

הזאב הוא מוצא הדרך, המבשר על רעיונות חדשים, החוזר לשבט ללמד ולהתחלק ברפואה.

 הזאב לוקח בן/בת זוג לכל החיים, ונאמן כמו הכלב. עם היית אמור לשמש חברה עם זאבים,

היית מוצא תחושה עצומה של משפחה בתוך הלהקה, וגם במידה ניכרת דחף חזק לייחודיות.

איכויות אלו גורמים לזאב להיות דומה לגזע האנושי.

כמו בני האדם יש לנו יכולת להיות חלק מחברה ועם זאת עדיין להפנים את הרעיונות

והחלומות האישיים שלנו. 

החושים של זאב מאד חדים, והירח הוא כח בעל בריתו: הירח הוא סמל לאנרגיה פיזית,

 או תת ההכרה שמכיל את סודות הידע והתבונה. יללה מול הירח יכול להיות אינדיקציה לרצון הזאב

לתקשר עם רעיונות חדשים אשר נמצאים מתחת לפני השטח של התת-הכרה.

רפואת הזאב נותנת סמכות למורה שבתוך כולנו לצעוד קדימה ולסייע לילדי האדמה

 להבין את המסתורין העצום והחיים.

כשאתה מרגיש את הזאב ייתכן שמתעורר בך הצורך לחלוק את הידע בכתיבה או בהרצאה,

אשר תעזור לאחרים להבין יותר טוב את ייחודם או נתיבם בחיים.

זו החלוקה של אמיתות גדולות שההכרה של האנושות שתכיל שיאים חדשים.

הזאב עלול לומר לך לחפש מקומות מבודדים אשר יאפשרו לך למצוא את המורה הפנימי שלך.

בבדידות של מקום כח, ריקים מבני אדם, תמצא את "האני האמיתי" שלך.

נסה ללמד, לא משנה היכן אתה נמצא.

זאב לא יגיע אליך אלא אם כן תבקש את הופעתם של השבטי המורים הגדולים.

חוזקות הזאב

  נאמנות

משפחתי

אינדיבדואלי

מדריך רוחני

חכם

אינטואטיבי

חיפוש אחר שיעורים

התבודדות לצורך למידה

 

 

אתגרים הזאב

בדידות

לשחרר את הישן והמיותר

לדעת לקבל דברים חדשים

מבוי סתום

תקיעות

חסימת הביטוי העצמי

נרגנות

אז...
זאב, מדריך, מורה. אנחנו אף פעם לא לבד, ההדרכה נמצאת כאן עבורנו להשתמש.

הזאב הוא המדריך עם החושים המחודדים והחוכמה.

מתי אנחנו מדריכים בעצמנו והאם אנחנו חולקים את המתנות שלנו עם החברה

 ומתי אנחנו קוראים להתבודדות על מנת להכיר את עצמנו?

הארה קבלית-

הזאב מהלך בשקט, בוחר מתי לפעול, מתי לצעוד לבדו ומתי לצוד כחלק מלהקה.
זהו חיבור עמוק לאינטואיציה, לשתיקה קדושה ולידיעת הלב.

בקבלה – זה מהדהד את ספירת בינה, שהיא "לב מבין", חכמה שקטה שמעל המילים.

🔹 הזאב לוחש:

“את כבר יודעת.
לא תמיד צריך לדבר, לא תמיד צריך הסבר – רק אמון בקול הפנימי שלך.”

זאב חי בלהקה, אך לא מתמוסס בתוכה. הוא שומר על תפקידו, על גבולותיו ועל נאמנותו לשבט.
בקבלה זה מקביל לשילוב בין תפארת (לב) לבין יסוד (חיבור נכון לאחרים) – המנהיגות שמחברת, לא שולטת.

 הזאב מזכיר:

“עוצמה אמיתית לא באה מכוח – היא באה מהאכפתיות והנאמנות שלך למה שקדוש לך.”